בוררות מסייעת לחשאיות
אין כל צל של ספק, כי אחת מן הסיבות המרכזיות אשר נראה כי בגינה אנשים מעדיפים לפנות להליך של בוררות במקום לבית המשפט, נעוצה בחשאיות הכרוכה בתהליך זה מטבע הדברים. כך, שני צדדים שנמצאים בעיצומו של סכסוך עסקי עמוק, לא צריכים בהכרח "להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת" כמו שנהוג לומר, וזה ללא כל עוררין נוח מאד לשני הצדדים על פי רוב, ומקל על מציאת מוצא לפתרון הבעיה בדרכים נעימות יותר מן הסתם. יש לזכור כי לעתים, גם אם שני צדדים נמצאים אחד מול השני בסכסוך עמוק, הרי שלשניהם יש אינטרס עמוק מאד כי הסכסוך לא יצא החוצה לתקשורת. בעוד שדיונים משפטיים (בוודאי בדין האזרחי) פתוחים לציבור הרחב ולתקשורת מעצם קיומם, הרי שבמקרה של בוררות, נראה כי ניתן לקיים את ההליך בצורה חשאית לחלוטין, מבלי שאיש מודע לכך.
התקשורת לא משפיעה
אין ספק שלחשאיות של בוררות, יש גם השפעה חיובית מאד על התהליך המשפטי שמתנהל בתוכה. לא פעם, כאשר יש דיון בבתי המשפט, אזי התקשורת נוטה להשפיע רבות. היא מפרסת טורי דעה לטובת צד אחד, ונוקטת עמדה חריפה, מבלי להתיימר להיות אובייקטיבית. למרות שהשופט אמור להיות אובייקטיבי וללא משוא פנים – הרי שבסופו של יום הוא רק אדם, וגם הוא קורא את העיתונים ויכול להיות מושפע מהם. לעומת זאת, בתהליך של בוררות התקשורת כלל איננה מעורבת ולא יודעת שקיים סכסוך. כך, הבורר לא חשוף כל הזמן לדעות שונות של אנשים שיש להם אינטרס להטות את התהליך לכיוון מסוים, וכך ההחלטה שלו יכולה להיות יותר הוגנת.
והתהליך גם מהיר במיוחד
מעבר לכך, יש לזכור כי התהליך של בוררות הוא גם תהליך הרבה יותר מהיר, מאשר התהליך של דיון משפטי. דיונים משפטיים יכולים להימשך גם מספר שנים, ויש הרבה עניינים פורמליים הכרוכים בכך. לעומת זאת, ההכרעה בתהליך של בוררות מגיעה לאחר כשלושה חודשים לכל היותר, ובכך שני הצדדים יכולים לסיים את הסכסוך ביניהם בהקדם האפשרי, באופן חשאי לחלוטין, ולהתקדם הלאה.