כיצד נוהגים בתביעות של לשון הרע באינטרנט?
תביעות לשון הרע הן עתיקות כמעט כימי העיתונות, והן הוסדרו בחוק הישראלי עוד בשנים הראשונות לקום המדינה, מתוקף תקנות המנדט הבריטי. עם זאת, אין ספק שתביעות של לשון הרע באינטרנט מציבות אתגר מסוים. האינטרנט הוא כמעין זירה ציבורית מקבילה. בניגוד לעיתון – לא תמיד אפשר לדעת מיהו העומד מאחורי הדברים שנכתבו באתרים השונים – בפרט אם מדובר על לשון הרע. אם כך, אם אתם מעוניינים להגיש בקשה של לשון הרע באינטרנט, איך תדעו למי לפנות ואת מי לתבוע?
כמה תקנות שנקבעו
יש לזכור שחלק ניכר מההחלטות שמצוינות כאן בנוגע לתביעות לשון הרע באינטרנט נקבעו פשוט בפועל בפסקי דין חלוציים שהתמודדו לראשונה עם שאלות אלו. ראשית, עולה השאלה של הבקשה להסרת התוכן. אם אתם פונים לבעלי האתר שבו התפרסם דברי לשון הרע והדבר לא הוסר – אזי אפשר להגיש כנגד בעלי האתר תביעת לשון הרע באינטרנט שכן יש להם אחריות על הדברים שמפורסמים. בעידן האתרים הקטנים והפורומים הדבר היה קל יותר, וכיום עם רשתות חברתיות ענקיות כמו פייסבוק וטוויטר, עולה שאלת האחריות שלהם לא פעם.
שאלה שניה היא באשר לאנונימיות – חלק מבעלי האתרים לא חושפים כלל את כתובות הIP של הגולשים שלהם – ובחלק מהמקרים ממילא אין בכך שום יכולת אם הכותב השתמש בIP במקום ציבורי. עם זאת כל עוד אפשר לאתר את האדם שפרסם את דברי לשון הרע, הרי שתביעת לשון הרע באינטרנט צריכה להיות מופנית כלפיו.
האם התביעות הללו מצליחות?
באופן עקרוני, לתביעות של לשון הרע באינטרנט יש היגיון רב – האינטרנט הוא זירה ציבורית שדרכה אפשר להכפיש שמו של אדם ולעשות זאת לעיני מאות אלפי גולשים בשניה אחת, ומבחינה זו – אפשר שכוחו אף חזק מזה של העיתונות המסורתית, וסכומי הפיצוי שאפשר לקבל הם גבוהים למדי.