מהו ההיגיון מאחורי מיסוי מקרקעין?
החובה שהמדינה מטילה על מוכרי הדירות בתחום של מיסוי מקרקעין, היא אמנם חובה שחלק מהאנשים נחשפו אליה, אך הם לא תמיד מכירים אותה לעומק, ולא מבינים מהו ההיגיון העומד מאחוריה. חשוב להבין שבניגוד למסים אחרים, מיסוי מקרקעין הוא תחום אשר נובע קודם כל לעובדה אחת שאמורה להיות כביכול מובנת מאליה – שמי שמוכר את הדירה שלו או את הבית שלו או כל פיסת נדל"ן אחרת – צפוי להרוויח על כך, ומכאן עליו לשלם מס למדינה.
המס שנגבה עבור רווח
בעצם, כאשר המדינה מטילה חובה על מיסוי מקרקעין, היא מניחה מראש שככל שהזמן עובר, ערך הדירות תמיד עולה, וערך הקרקע שלהן עולה. כך למשל, דירה שעלתה 800 אלף ש"ח לפני 18 שנה – תעלה כיום 1.8 מיליון ש"ח, אפילו אם היא לא שופצה ואפילו אם לא בוצע בה שינוי. הסיבה לכך היא גם העלייה ביוקר המחיה, וכן העובדה שיש מספר מוגבל של קרקעות ודירות במדינה, בעוד שמספר האוכלוסיה עולה בקצב מהיר יותר, ומכאן העלייה בערך הקרקע. מאחר שבעצם ההגדרה, אדם שמוכר את הדירה, ימכור אותה במחיר גבוה יותר מזה שהוא קנה אותה – עליו לעמוד בחוק של מיסוי מקרקעין, ולשלם סכום שנע בין 20 ל50 אחוז מערך הדירה – תלוי מתי היא נקנתה (שיעור המס עבור מיסוי מקרקעין ירד משמעותית ברפורמה של שנת 2001).
והאם המס מחייב את כולם
ממש לא! למעשה, רשימת פטורים שאפשר לקבל עבור מיסוי מקרקעין היא רחבה וגדולה למדי, והמדינה מעניקה הקלות משמעותיות. מאחר שלא כל מי שמוכר דירה בהכרח עומד להרוויח עליה הון גבוה – אפשר לעתים קרובות להגיש בקשה לביטול המס, שתאושר תוך זמן קצר למדי.